1זה שביארנו במשנה ששעיר המשתלח מכפר על כל העבירות עשה ולא תעשה מזיד או שוגג הן שנודע ספקן כל שאינו בקרבן מיוחד שיתכפר לו בו הן שלא נודע הן כריתות ומיתות בית דין מ"מ למצות עשה מיהא אין צריך אלא כל שעבר על מצות עשה ועשה תשובה הראויה על הדרך שביארנוה במקומה נתכפר לו מיד ומ"מ כל שלא עשה תשובה הראויה אין מתכפר לו שאין לך מי שאינו תוהא שיתכפר אפי' בקרבן ואפי' ביום הכיפורים ואפי' במיתה ומעתה אינך צריך לומר על יום הכפורים שאינו מכפר על כרת דיומיה ר"ל כרת של עצמו כגון שאכל בו או עשה מלאכה אלא אף על שאר עבירות אינו מכפר אלא בתשובה שלימה הא כל שעשה תשובה מתכפר בו ואפי' מזיד חוץ ממקצת עבירות חמורות ביותר שכלם תולים והמיתה ממרקת כמו שיתבאר במקומות והקרבנות מ"מ אין מכפרין אלא על השוגג חוץ מארבעה שבאין על המזיד והם אשם של שפחה חרופה ושל נזיר ושל שבועת הפקדון וחטאת של שבועת העדות:2לענין ביאור הסוגיא מה שאמרו כאן הא והא ר' ומודה ר' בכרת דיומיה כלומ' שזו שאמרו שאין מכפר אלא על השבין פי' בכרת דיומיה וזו שאמ' יום הכפורים הוא מ"מ פירושו על שאר עבירות ואתה צריך לשאול והלא על שלא התענה בו ועשה בו מלאכה הוא אומר יום הכפורים הוא מ"מ כך פירושו אפי' לא התענה בו וכו' שהיה לנו לומר שאינו יום הכפורים אצלו מכפר הוא על שאר עבירות שבכל השנה אבל על של עצמו ר"ל עשיית המלאכה בו ואכילתו אינה מתכפרת אלא בתשובה ולענין פסק מיהא בזו אין לנו כמו שכתבנו:3כבר ביארנו ששעיר הנעשה בפנים מכפר על זדון טומאת מקדש וקדשיו לישראל ודם פרו של כהן גדול לכהנים דבר זה ענינו בין שנטמא לפני ולפנים ושהא כדי השתחואה ששהייתו מחייבתו כמו שיתבאר בין שנטמא בהיכל בין שנכנס לעזרה בטומאה בין שהקטיר קטורת על המזבח בטומאה:4שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהו שוים במראה ובקומה ובדמים אלא שאם לא נעשה כן לא עכב:
